עלינו | היסטוריה

המרכז לכלבי נחיה התחיל כחלום של נח בראון- צנחן צעיר בצה”ל שאהב חיות כל חייו, ואימן כלבים לצרכי צבא. לימים הפך להיות המנכל והמייסד.

כשנח עזב את הצבא, הוא חלם להמשיך לעבוד עם חיות ולמטרה טובה. נח גילה שבין השנים 1953-1970 היתה זו ד”ר רודולפינה מנצל, פסיכולוגית ומאמנת כלבים אשר הכשירה כלבי נחיה על מנת לעזור לעיוורים ולקויי הראייה בארץ ולשפר את ניידותם ואת איכות חייהם על ידי הצמדתם לכלב הנחיה. כשנפטרה, לא נמצא איש אשר ימשיך את פועלה החשוב ואנשים עיוורים רבים נאלצו לנסוע מעבר לים כדי לקבל כלב נחיה. לנסיעה לחו”ל היו חסרונות רבים ביניהם: חיוב ידיעת השפה האנגלית בצורה שוטפת, ריחוק ממושך מהמשפחה ומהסביבה המוכרת וכן חוסר אפשרות לקבלת מענה במתן טיפול והדרכה לאחר חזרת האדם העיוור וכלבו לביתו בישראל.

אחרי תלאות רבות בהן ניסה נח ללמוד איך להיות מאמן כלבי נחיה ומדריך, בעזרת המוסדות המובילים בארצות הברית וללא הצלחה פגש אדם יקר בשם נורמן לבנטל, איש עסקים שתמך רבות בקהילה היהודית. השניים נפגשו בערב חנוכה ב1986, נוצר מפגש סמלי ומרגש ומשם נסללה הדרך להכשרתו של נח, להכשרת של אשתו אורנה בניהול פרוייקט הרבייה ולהקמת המרכז הישראלי לכלבי נחיה ב1991.

המרכז הוקם כדי לענות על הצורך של אלפי אנשים עיוורים ולקויי ראייה בישראל בשיפור איכות חייהם על ידי כלב נחיה. המרכז, שהוקם תחילה במושב כפר ידידה עבר בשנת 1994 למשכנו הקבוע בבית עובד. בעזרת תרומתה הנדיבה של ליידי קיי הוקם המבנה הקיים שהינו מבנה יעודי לצורכי המרכז ומונגש בבמלואו לאנשים עיוורים או לקויי ראיה.
המקום, הנמצא בין מרחבים ירוקים ושלווים, מאפשר הגדלה משמעותית של מספר המודרכים השנתי ותורם רבות לקידומם ושיקומם של האנשים העיוורים בהיותו המרכז הראשון מסוגו בארץ. אנשי המרכז מקיימים פעילויות מגוונות המאפשרות להעמיק את הקשר עם הקהילה ומחזקות חוליה חשובה בשרשרת שיקומו של העיוור

ציר זמן היסטורי

כלבי נחיה – ידידים לעיוורים מימי קדם

השימוש בכלבים להנחות אנשים עיוורים הוא נפוץ היום בכל ארצות המערביות
המודרניות, אך רעיון זה אינו חדש. יש הוכחות לקיומם של כלבי נחיה לעיוורים כבר לפני כמעט 2000 שנה. תמונה על קיר בשרידים של העיר פומפיי העתיקה מתארת אדם עיוור הנעזר בכלב נחיה, ויש עדויות נוספות שכלבים עזרו לאנשים עיוורים אף לפני כן! בעידן המודרני בתי ספר לאילוף כלבי נחיה נוסדו באזורים שונים בעולם לאחר מלחמת העולם הראשונה כדי לספק פתרון ניידות לחיילים שנפצעו במלחמה. בשנים אלו נוסדו בתי ספר בארצות הברית ובאירופה, וכיום קיימים בתי ספר במדינות רבות בעולם המערבי. בתי הספר ברחבי העולם מאוחדים בפדרציה בינלאומית לבתי ספר לכלבי נחיה, ופועלים בשיתוף פעולה לקידום ידע, שיטות אימון, ואף החלפת כלבי רבייה דרך

ההיסטוריה של כלבי נחיה במדינת ישראל

ית הספר הראשון לכלבי נחיה בישראל נוסד בשנות ה-50 בקרית חיים ע”י פרופ’ רודולפינה מנצל , שהייתה חלוצוה בתחום הכלבנות בישראל.
בשנת 1953 הקימה תמר פרקינס את אגודת העיוורים הנעזרים בכלבי נחיה. היום אגודה זו נקראת “צמד” והיא ממשיכה לפעול לטובת הנעזרים בכלבי נחיה. הארגון מספק סיוע באחזקת הכלבים, והעברת חוקים בכנסת המונעים אפלייה נגד עיוורים הנעזרים בכלבי נחיה ומאפשרים כניסת כלבי נחיה לכל מקום ציבורי.
אחרי סגירת בית הספר של פרופסור מנצל בתחילת שנות ה-70 עיוורים ולקויי ראייה שחפצו להיעזר בכלב נחיה נאלצו לנסוע לחו”ל כדי לקבל כלב. הם היו צריכים לעמוד בפני וועדה שתאשר את הנסיעה, לשלוט בשפה האנגלית, ולהתנתק מהמשפחה ומהסביבה המוכרת. כשהעיוור חזר לארץ עם הכלב לא הייתה כתובת נגישה ליעוץ. לעתים עיוורים המשיכו לעבוד עם כלבים מזדקנים במקום להתמודד שוב עם קשיי הנסיעה לחו”ל לצורך קבלת כלב חדש.

היווסדותו של המרכז הישראלי לכלבי נחיה

המרכז הישראלי לכלבי נחיה התחיל כחלום של נח בראון- צנחן צעיר בצה”ל שהיה חובב טבע ובעלי חיים ואימן כלבים במסגרת שירות הצבאי שלו. כשנח סיים את השירות הצבאי הוא החליט להמשיך לעבוד עם בעלי חיים והצטרף לרשות הגנת הטבע, אך הרצון שלו היה לשלב את אהבתו לבעלי חיים עם עזרה לאנשים. נח גילה שאין שום בית ספר בישראל שמספק כלבי נחיה לישראלים עיוורים ולקויי ראייה, והחליט להקדיש את חייו להקמת בית ספר לכלבי נחיה בארץ. הוא נסע לארצות הברית בתקווה ללמוד לאמן כלבי נחיה ובכך להגשים את חלומו להקים בית ספר לכלבי נחיה בישראל.
נח פנה למוסדות וארגונים רבים בארצות הברית וביקש שיעזרו לו ללמוד להיות מאמן לכלבי נחיה, אך הפניות שלו נפלו על אזניים ערלות. החיפושים שלו הובילו אותו לקונסוליה הישראלית בניו יורק, שהפנה אותו לנורמן לבנטל – איש עסקים ופעיל בקהילה היהודית. אחרי שסיימו לימודים בארה”ב השניים נפגשו בביתו של משפחת לבנתאל בפנסילבייניה בערב חנוכה ב. 1986. נורמן מיד נרתם לחזון של נח להקים בית ספר לכלבי נחיה בישראל, וסלל את הדרך להכשרתו של נח כמאמן כלבי נחיה. באותו הזמן אשתו אורנה למדה כיצד להקים ולנהל גרעין רבייה. השניים נסעו לאנגליה להמשיך את לימודיהם ובשנת 1991 חזרו לארץ להתחיל בהיווסדות בית ספר לכלבי נחיההמרכז התחיל לפעול מבית שכור בכפר ידידיה שליד נתניה. נתרמו שתי כלבות נחיה הראשונות והלקוחות העיוורים הראשונים הגיעו להכשרה והתגוררו בבית יחד עם נח ואורנה. בית ספר בארצות הברית תרם למרכז שתי כלבות רבייה ונוצר גרעין הרבייה הראשון. באותה התקופה נורמן לבנתאל הקים ארגון ללא מטרות רווח כדי לגייס כספים למימון פעילות המרכז, ונוסד ארגון ידידים לגיוס משאבים בבריטניה.

בשנת 1994 נרכשה חלקת אדמה חקלאית סמוך למושב בית עובד והמרכז עבר למשכנו הקבוע בבית עובד. הכלבייה הראשונה נבנתה ונרכשו קרוונים ששימשו כמשרדי המרכז ומגורי המתלמדים בקורס ההכשרה לקבלת כלב נחיה. בשנת 2001 התקבלה תרומה נדיבה מהגברת אליזבט קיי מלונדון שאיפשרה בניית מבנה ייעודי במרכזי בבית עובד, המונגש במלואו לאנשים עיוורים או לקויי ראיה.

מאז היווסדותו לפני 25 שנה המרכז הישראלי לכלבי נחיה יצר קרוב ל-600 צוותים של עיוורים וכלבי נחיה. המרכז הוא היחיד מסוגו במזרח התיכון, והלקוחות שלו כוללים ישראליים מרקע אתני, דתי ותרבותי שונה, נכי צה”ל, ועולים חדשים. המרכז הישראלי לכלבי נחיה קיבל חברות מלאה בפדרציה הבינלאומית לכלבי נחיה, והיום הוא נחשב לחלוץ בשיטות אימון מתקדמות. תוכנית האימונים שלנו משמשת כמודל לבתי ספר אחרים ברחבי העולם.

הציפיות שלנו לעתיד

נו מאמינים שכלב נחיה מהווה את הפתרון הטוב ביותר לניידות עבור אנשים עם עיוורון או לקויי ראייה.
לכן, מטרת המרכז הישראלי לכלבי נחיה היא להצמיד כלבי נחיה למספר רב של אנשים עיוורים בישראל על מנת לאפשר להם ניידות בטוחה, שהיא המפתח לשילוב בחברה. התוכנית האסטרטגית שלנו היא להכפיל את מספר צוותי כלבי נחיה שאנו ניצור כל שנה. לצורך כך, אנו בונים קמפוס חדש, שבו כלביה, מתקני רביה ואימון חדשים שיכללו בין השאר מסלולי מכשולים יחודיים ,אלמנטים ללימוד הכלב והאדם העיוור כמו רמזורים ועוד, וכן מרכז תמיכה לוגיסטית.